From where I stand

 שלום כולם, 

I'd like to start by thanking Ateret, I did see your message reminding me it was time to blog, - thank you. And thank Galia who gave me the "ok" to write the following disclaimer -

If I read a blog by a friend and all that person wrote was how everything is working out just great, I'd feel sad about my own life and a little envious of that friend's situation, so.. I'll be shaing pictures and a few of our experiences over the month of Elul. Not everything is perfect, life is .. what life is, flowers with the thorns.

To be honest, the last month and a half has been long and stressful and it will be wonderful to look at these photos and refelct on what on earth I was stressing about. 

I'm glad I managed to write in Hebrew this time, if anyone wants a translation, give a shout. 

***

 

במילים של דניאל

"ראש חודש אב, הגענו ונכנסנו לבידוד, ט"ו באב, יצאנו מהבידוד, ראש חודש אלול עשינו את החנוכת בית (בחו"ל עושים אחריחודש), בערב עשרת ימי תשובה הגשתי את הדוקטורט, במוציא יו"כ קיבלתי הודאה על מלגת יוקרתית לשנתיים הקרובות."

מי שהיה בחנוכת הבית האחרונה שלנו בשובה לפני 3 חודשים בטך יזכור שלא היה שקט  

אז כאן היה הזדמנות ליקום להחזיר לי לפחות קצת מהשקט הזה לנפשי. החנוכת הבית שלנו בקמבריידג' הופיעה נציגות מהקהילה הדתית, הישראלית ושכנותית (הזמנו את השכנים שלנו הלא יהודיים גם ופשוט הסברנו להם מה הולך להיות) 

והמצוה ממשיך, מאז שקבענו מזוזות קיבלתי כמה פניות ותגובות שב"השארתם" קבענו מזוזה או "יש לך עוד מזוזה? נשמח לקבוע...מי שמכיר אותי היטב יודע שאני הכי לא בכיוון להשפיע בענייני דת, אבל דווקה יש משהו נחמד בקביעת מזוזות :)

*** 

אחים.. כנארה שהם לא רבים כל הזמן - טוב שיש לי עדות להזכיר לי 

היו לנו כמה טיולים במהלך הקיץ, וכנארה שהילדים לא רבו ללא הפסק כי יש עדות לחיוכים וחיבוקים! 

יום אחד נסעתי עם הדס ויצחק שלום למוזיון פיצוויליום, (דמו למזיון ישראל רק הרבה יותר מפואר), שם היה לי הזדמנות להסביר לילדיי המושבניקים מה זה מוזיון, מה אפשר ללמוד שם, למה לא נוגעים ועוד. היו כמה הפתעות שם שלא צפיתי בכלל. 

- הדס, אחרי שהתבוננה בפסל עץ מאסיה שנוצרה לפני 800 שנה, הבחינה שהפסל כבר ישב באותו מקום במזויון 130 שנה ופנתה אליי "אז, יכול להיות שסבתה רבה שלי היתה כאן וראתה את הפסל הזה". 

- יצחק שלום מסתכל הכייס זכוכית מלא במדליונים קורא לי בהתרגשות, "תראי את הקשת", באתי, התבוננתי ולא מצאתי שום קשת מצויר על המדליונים. עד שהבהתי שהוא רואה משהו הרבה יותר פשוט ואינסופי, קשת מקרן אור שמש שנכנס דרך החלון. 

- אולם אמנות אחת היתה מלאה בתמונות של ישו, זה נתן לי אחלה הזדמנות לתת לילדיי הברסלובים קצת היסטוריה ורקע לפני כניסתם לבתי ספר אנגליים, מי הוא היה, מה אמרו עליו, איך נוצר הדת ועוד, קצת על יהודים ונוצרים, חילונים ודתיים (נוצריים).

 

לוקחת שיעור ששמעתי הדס מספרת לחברתה אחרי תחילת הלימודים באנגליה "כולנו שם מדתות אחרות, כדי שנוכל להבין אחד את השני ולהיות חברים, אנחנו לומדים על כל הדתות".  

(אגב, לשעשועי, מאז שהקטנים התחלו בית ספר (הלא יהודי), הם למדו על ראש השנה, על יו"כ, הם בנו סוכות מלגו וטבלו תפוח ודבש בכיתה... לא שמעתי שום דבר על למידה על דתות אחרות עדיין. כנארה תורם יבוא. 

לפני תחילת הלימודים הספקנו לבקר אצל הוריי כמה פעמים והילדים חוו כל חוויה כיפית שאפשר לעשות עם סבתה וסבה - הכנות גלידה!!!!!!! - הם היו באורות. והכנת עוגות וכרטיסי ברכה ועוד :) 

יצחק שלום נהיה בן 7

תודה משפחת אינדורסקי על ההצטרפות הספונטני :)

***

גלגלים!

קמבריידג', שטוח, חברתי, מנומס, נקי, ירוק ומלא חברה צעירים, מזכיר לי קיבוץ גדול. וכמובן, יש אופניים בכל מקום. 

אחרי קצת עבודה השגנו אופניים לכל המשפחה, וסקוטרים, ורולרס!! - תודה סבא ויקטור וסבתה רוז :)

***

ו... בית ספר

לחוץ, מרוגש... משפחת פוקס התכוננה להתחיל בית ספר באנגליה.. תרבות שונה, נימוסים, שפה, דת, לא מדליקים נרות לצדיקים כאן, וצריך תלבושת... לא הרפתקאה פשוטה. אני מחזיקה בכל הכוח במה שאמרו, 3 חודשים ואחרי זה, יהיה להם טוב. כבר עברתי לילות ללא שינה. אבל.. מתחילים, לאט לאט לראות קצת רוגע, ראיתי יצחק שלום עומד בתור היום, צחקתי - הנה, הוא הפנים איך לעשות את זה :) הדסי התחילה את הבית ספר השני שלה תוך חודש. הסתבר שבאמת כל הבתי ספר כאן בקמבריידג' מעולים. והם אפילו לא מתפללים שירי נוצרות על הבוקר.

רואים את הפחד בפניכם? אויש, חמודים שלי, ליבי היה איתכם בכל שנייה שהשבוע הראשון.

כמה ימים אחר כך עשינו עוד תמונה, קצת יותר מכונים כבר.. 

 

***

ספרים
כמה כיף להיות במקום שיש כל כך הרבה ספרים בכל פינה. ורובם באנגלית!!! 
כאן יש ספריית קח-תן ברחוב פשוט באמצע לונדון. יש דוכנים בכלבוים וסופרים עם שולחנות ספרים, לוקחים ואפשר להשאיר תרומה לצדקה.

****

והחגים... 

טוב, אין הרבה להגיד על ראש השנה ויו"כ, חוץ מזה שהפעלתי את התפילת ילדים, והיה נחמד. 

סוכות.. 

יודעים שאתה בקמבריידג' כאשר אתה מביא את החומר לסוכות באופניים...

אז.. כאשר יש את כל החומר כבר בגג או כבר בניתם שנה שעבר והשלד עדיין עומד, לבנות סוכה זה די פוט, אבל כאשר מתחילים מכלום, וממילה אין לך חומר או כלי עבודה זה קצת יותר מסובח. מה שהיה היה רצון וחברים שרצו לבנות איתנו! אז אבנר, גלית, ג'קלין ונטי, מתרגשים לבנות סוכה משותפת! רק שבגלל כללי קורונה נצטרך להיות בו תור תור. 

טוב, הסוכה עדיין נראה פחות או יותר כך אבל בתקווה.. אומרים שיודעים מה לעשות עכשיו :)

הדסי לא מכונה לוותר לי את מצוות הכנת החלה.. ועוד לא מצאתי את המקום היחיד בקמבריידג' שאפשר לקנות בו חלה. אשמח לכל טיפ שיש על איך אפשר להכין חלה ליל של יום חמישי ולשמו על התריות. - היא פשוט בבית ספר יום ששי עד 1500. 

***

ולסיום -

קצת פסטוראליות לאלו שחם להם מידי...

באהבה. 

שיהיה לכולנו שנה טובה.

משפחת פוקס.